חלק שני: של מי הרכב הזה לעזאזל?
גם הפעם אנו שמחים להעמיד את ניסיוננו לרשות מי שמעונין לרכוש רכב משומש.
בכתבה הקודמת בסדרה עסקנו ביתרונות ובחסרונות של רכבים מבעלות פרטית לעומת רכבי ליסינג, ועל האפשרויות העומדות בפני הקונה הפוטנציאלי לקבל הערכה של שווי הרכב האמיתי.
החלק הנוכחי מתמקד באחת התופעות הנפוצות בעולם מכירת הרכבים המשומשים – סוחרי הרכב.
מי האבא של האוטו הזה?
כולנו יודעים כי עדיף לקנות מכונית מאדם פרטי, או לפחות ממגרש בו למכונית יש "אבא" מוכר, ידוע ואמין. הסוחר, לעומת זאת, מוכר מכונית שאינה רשומה על שמו. על אף השם הגרוע שיצא לסוחרי הרכב, לא כל הסוחרים מנסים לעבוד עליכם, ולא כל המכוניות הנמכרות באמצעות סוחר הן קניה גרועה. יתרה מזאת, החוק אמנם מחייב את סוחרי הרכב להעביר את הרכב על שמם עד למכירתו, אבל מדובר ברישום זמני, שנמחק אחר כך ואינו מוסיף לרכב עוד "יד". כיום, כאשר יבואני הרכב מציעים לרוכשי רכב חדש עסקאות טרייד-אין, במסגרתן הן יטפלו במכירת הרכב הישן, ישנה בהחלט אפשרות לרכוש רכב ממגרש או מסוחר מוסדר ללא חשש. סוחר שאין לו מה להסתיר לא יסווה את עצמו, לא ינסה להזדהות כקרוב לבעל הרכב ויהיה רשום כבעליו הזמניים של הרכב. הדבר מבטיח כי במקרה שהתגלו הפתעות לא נעימות לאחר הקנייה, כגון שעבוד על הרכב, יש לכם למי לפנות.
זהירות שווה כסף!
הדרך הפשוטה ביותר לזהות סוחרי רכב שאינם מזדהים ככאלה היא כבר בשיחת הטלפון הראשונה. כאשר אתם מספרים שהתקשרתם בעניין הרכב, סוחר יענה "איזה רכב?", מאחר שהוא מוכר יותר מאחד ומפרסם כמה מודעות.
בכל מקרה, חשוב לא להסתפק בהצהרות המוכר ובגיליונות הטיפולים ולקחת את הרכב לבדיקה במכון מוסמך ובמוסך מורשה. הבדיקה צריכה לספק מידע מקיף על מצב הרכב, על בעיות המצריכות טיפול ועלותן, ויכולה כמובן לשלול (או לגלות) תאונות בעברו של הרכב ולספק אישור כי מד הקילומטרים מספק תמונה מדויקת.
רוצים לדעת עוד?
צפו בכתבה הבאה, המסבירה כיצד ניתן לזהות סוחר רכב, מדוע חשוב לשים לכך לב ומה ניתן לבדוק במכון בדיקה.