במדור זה נארח את האנשים שמאחורי השם 'אוטוויק' – במחלקות השונות ובתפקידים השונים. הפעם האורח שלנו הוא פרדי גולדברג, יועץ שירות במחלקת השירות.
בכמה מילים – מה כולל התפקיד שלך כיועץ שירות?
התפקיד שלי כולל את ליווי הלקוח ואחריות על שביעות הרצון שלו ועל הטיפול הטוב ברכב שלו. אני עוקב אחרי הנתונים של הלקוחות שלי, וכשמתקרב מועד הטיפול שלהם, למשל, אני מתקשר כדי לקבוע מועד לטיפול. כשלקוח מגיע, אני זה שמקבל ממנו את הרכב ואת ההנחיות המלאות מה לעשות – ומעביר את הבקשות וההנחיות למחלקות השונות במוסך.
מה מיוחד במחלקת השירות?
החלק המיוחד מבחינתי הוא המפגש – בכל יום – עם אנשים, בסיטואציות שונות של החיים שלהם, ועם סוגים שונים ומגוונים של אופי, של טמפרמנט ושל תגובות.
מבחינה מקצועית, מדובר במחלקה שנמצאת בקשר רצוף ויומיומי עם הלקוחות, וצריכה לייצג את הלקוחות מול המחלקות האחרות במוסך.
תוך כדי הפגישה איתך, שמענו אותך מדבר ערבית צרפתית ועברית כמובן. כמה שפות אתה מדבר?
צרפתית – אני יודע היטב, מאז שלמדתי באקול דה פרר באלכסדריה.
אנגלית – למדתי משמיעה. פשוט כך.
ערבית – אני דובר ערבית מדוברת בלהג מצרי מהבית, וערבית מדוברת ירושלמית.
ספרדית / לאדינו – מבית הסבתא.
רגע, אמרת שלמדת באלכסנדריה?
כן, סיפור קצת מורכב, שמתחיל בפוגרום באוסטריה, בעקבותיו עלו סבי (שהיה אז ילד) ואחותו. הגיעו לארץ ישראל, לעיר העתיקה בירושלים, ומצאו את משפחת מזרחי כמשפחה אומנת. אח היתומים האלה היה סבא שלי. למשפחת מזרחי היו שתי בנות, שהתייתמו מאביהן בצעירותן.
סבי היה עוזר עגלון, וביקש מאם המשפחה רשות להתחתן עמו. האם סירבה, וסבי ירד למצרים, שבור לב, והצליח לעבוד שם כעגלון. כעבור כמה חודשים – פגש שוב את אהובתו שירדה גם היא למצרים בעקבות המצב הכלכלי הקשה בארץ, והזוג התחתן בסופו של דבר. כך נולדו אבי ואחיו באלכסנדירה, וכך מצאתי את עצמי לומד צרפתית משובחת בבית הספר הצרפתי אקול-דה-פרר, לצד ילדים מכל העדות בעיר – מוסלמים, בריטים ויהודים.
ולפני סיום – כמה מילים על עצמך?
עלינו לארץ ממצרים בשנת 1950, והתיישבנו במעברת תלפיות. אבי נפטר בגיל צעיר, ואמי יצאה לעבוד כדי לפרנס אותנו. למדתי בעממי ארלוזורוב, ובתיכון עברתי ללימודי ערב, כדי שאוכל לעבוד בבוקר כמכונאי חניך במוסך "קסטנר". בגיל 18 התגייסתי לצנחנים, ולאחר השחרור עבדתי כשוטר תנועה 62-66 ואחר כך כנהג טריילר בחברת "תעבורה".משנת 1966 ועד 1992 עבדתי באגד, כנהג ובהמשך בתפקידים שונים.
מה היה מיוחד בעבודה באגד?
היו הרבה תפקידים מיוחדים – גולת הכותרת שלהם, לדעתי, היה כאשר ניהלתי במשך חצי שנה. קו 100 – תל אביב קהיר – היה מגיע באוטובוס של אגד מדי יומיים (ומדי יומיים בחברת האוטובוסים המצרית. זו היתה תקופה מרתקת במיוחד, ומאתגרת במיוחד.
בהמשך הייתי משבץ תיירות, רכז תנועה ממנהל את חברת ההשכרה של אגד 'סיור וטיול', ופרשתי מאגד בשנת 1992.
ואיך הגעת לאוטוויק?
חזרתי לענף הרכב, שבו למעשה התחלתי: ופתחתי מוסך פחחות וצבע, ולאחר מכן עבדתי במרכזי שירות שונים בשנת 2008 הגעתי לאוטוויק – ומאז פה.